• צינור ה- "42 בין אילת לאשקלון הוקם בשנת 1962 בתוואי של 254 ק"מ לערך. הצינור תוכננן במקור לספיקה של 60 מיליון טון בשנה, אך מעולם הוא לא עבד בספיקה שנתית כזו (וגם לא קרוב לה).
• במסגרת הסכם שינוע הנפט ממדינות המפרץ לאירופה,  מתכננת קצא"א  להעביר בצינור ספיקה כפולה מהספיקה שעברה בו בעבר (בשנות ה-70), עפ"י פרסומיה של קצא"א יכולת שינוע להסכם זה היא של 30 מיליון טון בשנה .
• אנו מודעים לחשיבותם הכלכלית והפוליטית של הצינור ותפעולו, אך גם לחשיבותם (הבלתי הפיכה) של הטבע, הסביבה, איכות החיים ובריאותו של האדם, והזכות האלמנטרית לבטיחות וביטחון בניצול משאבים והזדמנויות כלכליות במדינת ישראל.

הנתונים שעמדו/לא עמדו לפנינו

• עמדו לפנינו מסמכים אחדים של המשרד להגנת הסביבה המשקפים נתוני שלוש בדיקות אחרונות (אחת לחמש שנים) של הצנור "42 ונוספים, באמצעות "גולם חכם" (דוגמת מולוך, Pig חכם של חברת Rosen), והמסקנות של המשרד להגנת הסביבה ממספר נתונים שלוקטו כנראה מדוחות הבדיקה אך אין אנו בטוחים שהדוחות עצמם עמדו בפני המשרד להגנת הסביבה.
• לא ראינו אף דו"ח מקורי לגופו. לא הוצגו לנו כל נתוני רקע על צנרת דומה בעולם כדי להעריך השוואתית את מצב הצינור או תחזוקתו.באותו האופן אין לנו שום מידע על תנאי העבודה בהם עומד הצינור דוגמת לחצים (תכנון, עבודה ומקסימלי, גבהים ונקודות קיצון), עובי דופן מקורי ומפרט התכנון (חומר מבנה, תקינת התכנון, מבחן לחץ, תקינות תכנון ומפרטי סימוכין וכיו"ב).
• למיטב ידיעתנו הצינור מצופה להגנת היקפו מקורוזיה חיצונית ולחציצה מהסביבה, וגם הותקנה לאורכו מערכת הגנה קתודית אקטיבית להגנה מפגיעות בדופן הצינור. מערכת זו צריכה לעבור בדיקה שנתית על-פי התקנות, עם זאת לא ראינו דוח המפרט את ממצאי הבדיקות.
• נטען במסמכים העומדים בפנינו כמו גם בהתכתבויות במייל עם נציג המשרד להגנת הסביבה, שתקן ASME B31.4 מאפשר עבודה כרגיל בצנרת שכזאת המשנעת נפט גם כאשר דופן הצינור פחת ב– 80% מעוביו המקורי, דהיינו, נותרו בפועל 20% מעובי הדופן המקורית.
• כמו כן עמדו בפנינו תקנות מניעת זיהום מי תהום מקוי דלק ראשיים.

התקן והתקינה הקובעים

• כפי שאוזכר במסמכי המשרד להגנת הסביבה ובהתכתבות בינינו לבינכם בשלב הה, התקינה הקובעת את התקינות המכנית העכשווית של הצנרת נקבעת בהתאם להגדרות שבתקן ASME B31.4, להלן התקן הקובע. או בתקנים שהתקן הקובע מפנה אליהם. יוצא מכך שהתקינה הקובעת אף היא אמריקאית ורלווניטית לנושא, דוגמתASME, API וכד'. זאת כי התקן אמריקאי מפנה ברובם של מקרים, אם לא בכללם, לתקנים אמריקאים ולא לתקינה זרה.
• אנו מתבססים על מהדורות 2006 וגם 2016. של התקן הקובע. לא עמדו לרשותנו מהדורות מאוחרות יותר של התקן הקובע.

התייחסות למסמכים שעמדו בפנינו – טיעונים והשגות.

התייחסות לנתונים ומסקנות מריצת הגולם החכם:

• בדיקה פנימית של הצנרת באמצעות גולם חכם (מולוך למשל) אינה מהווה אסמכתא לאיכות הצינור, עמידותו או בטיחותו. ההמלצות של ספק הגולם החכם או מסקנות מדו"ח ריצת הבדיקה אינם תחליף לדרישות התקן הקובע.
• במבט כולל, הנתונים שהושגו באמצעות הגולם החכם מציגים נגע כרוני של קורוזיה פנימית בדרגות חומרה שונות לכל אורך הקו בשנים 2014, 2019. הבדיקה האחרונה משנת 2019 משקפת  ממוצע של פגם קורוזיבי בדופן הפנימית של הצינור כל 9 מטר בחלוקה ממוצעת לאורך תוואי הצינור.
• טבעם של פגמים קטנים להתרחב לפגמים גדולים, בפרט אם אינם מטופלים. לכן הפרוגנוזה של העמידות המכנית של הצינור לפגמי הקורוזיה אינה מבשרת טובות.
• במאבק בין הפגמים לבין פעולות האחזקה למניעתם, נראה לנו שהבעיה כרונית ולא מקומית, כי גם בבדיקות בשנים 2014, נמצא אותו סדר גודל של פגמים , 27-28 אלף פגמים.
• בדו"ח רשום כי "ההפרשים בכמות הפגמים בקבוצות סיווג עבור שלוש הבדיקות אינם עולים על 10%, כלומר אין שינויים דרסטיים במצב הצינורות..". להלן התיחסותנו:

• ברור מהנתונים שכיוון שבשנים 2013-2014 הבדיקה נערכה ע"י חברה אחרת התקבלו תוצאות שונות, יש קווים עם הבדלים גדולים מאוד במספר הפגמים לעומת 2007 ו-2019, בעיקר מתחת ל-60%. לדעתנו זה מעיד על רמת אמינות הבדיקה, בספרות המקצועית מוזכר אחוז שגיאה לא מבוטל בכלל.
• גם אם מתייחסים רק ל-2007 ו-2019, בהם הבדיקה נעשתה ע"י אותה חברה, בכמה מקטעי צינור יש גידול משמעותי, הרבה יותר מ10%, במספר הממצאים של איכול צינור, כך שלא ברור מאיפה המסקנה האופטימית.
• ספציפית בקו אילת-אשקלון יש גידול משמעותי מאוד (עד יותר מכפול) בכל אחת מקבוצות הסיווג מתחת ל-60% איכול עובי צינור.

• בבדיקה משנת 2019 נמצאו 1,597 פגמים (3,155 בשנת 2014) בתחום איכול הדופן 20-80%. אלה מספרים שקשה לקבלם כמדד לאופטימיות ותפעול תקין ובטוח של הקו, ובפרט שעל הפרק מונחת הצעה להכפלת הספיקה.
• האם עשרות אלפי פגמי קורוזיה נהוגים בצנרות דומות? האם מקובל לתפעל צנרת מזדקנת (59 שנות עבודה) שעה שהקורוזיה איכלה מעל 70% מעובי הדופן שתוכנן בשעתו לתפעול תקין?
• אנו רואים בחומרה את המסקנה העולה מהמסמך, שניתן להמשיך לעבוד בשגרת עבודה וטיפולי אחזקה כתמול-שלשום כל עוד לא הגיע איכול הדופן ל- 80% מעוביו המקורי. לעמדתנו יש לדרוש הפסקת הפעילות בקו לצורך לטיפול כללי ומשמעותי, למניעת התדרדרות בפגמי הקורוזיה, ואסון שפך. 
• אנו לא מבינים כיצד יתכן שהמפקחים על בטיחות הגנת הסביבה ומי התהום מתירים לעבוד בעובי דופן של 20% מזה שהתקן קבע בנוסחאות; וזאת בניגוד להנחיות לסעיף הרלוונטי בתקן הקובע. לא יתכן שתקנות מקומיות בענייני מים או זיהום קרקעות או כל נושא אחר יגברו על תקינת תכנון הנדסית או יבטלו חלקים ממנה. הרציונל לכך שתקינת תכנון מתבססת על חוקי הפיזיקה והטבע והניסיון המיטבי המצטבר והמתעדכן במכלול התקינה, מפורט ומבוסס. תקנות מקומיות טובות מתבססות על התקן ההנדסי, ולכן התקן מחייב לא פחות אם לא יותר מהתקנות.

התייחסות לדרישות התקן הקובע בעניין הפחתת עובי הדופן מקורוזיה פנימית

הדרישות אמנם זהות לאלה של הקורוזיה החיצונית, אלא שבקורוזיה פנימית יש להביא בחשבון את אי הוודאות הקיימת מאובדן יכולת הגישה לפגם ומכך גם לשקלול מצבו וחומרתו של הפגם. ולכן, אין לנהוג בקלות דעת בקביעת חומרת הפגמים הפנימיים ואופן הטיפול בהם.

דרישות נוספות של התקן הקובע  בעניין הקורוזיה

• התקן דורש להקים תכנית של Corrosion control עם רשומות ותעוד של כל פגמי הקורוזיה. מדובר ב Data Base  כפי שאנו מבינים, עבור כל פגם ופגם, עם תיעוד והיסטוריה ומעקב מסודרים. לא טבלאות ופרשנויות, אלא מעקב ונתונים לעצמם.
• סקר סיכונים או תכנית אחזקה אינם תחליף לתכנית ה- Corrosion control.
• התקן דורש לשלוח לאנליזה מדגמי קורוזיה מפנים הצינור כדי לעמוד על מרכיבי הקורוזיה והגורמים לה.
• התקן דורש לשלוח לאנליזה ניקוזים או בוצה שהגולם החכם מפנה או מנקז, גם כאן כדי לעמוד על גורמי הקורוזיה בצינור.
• אנו מבקשים להתעדכן שדרישות אלו אכן מתקיימות בנוהל עבודה סדיר. ונבדקות ע"י גורם מקצועי בלתי תלוי בקצא"א.

• אנו סבורים שיעוץ ברמה הלאומית לממשלת ישראל באמצעות המהגנ"ס מן הראוי שיהיה באמצעות מי שעבר את מבחני ההסמכה של API ומומחה בעל שם עולמי בתחומו.

התייחסותנו להכפלת הספיקה המתוכננת:

• ברור לנו שהכפלת הספיקה תגרור עליית לחץ שאין אנו יודעים את טיבה, וכל התופעות והמפגעים בתוך חלל הצינור יוחמרו, איננו יודעים להעריך בכמה, אך ללא ספק רמת הסיכון לכשל דליפה רק עולה.
• אין אנו מקבלים את הטיעון שההזרמה בהכפלת הספיקה תתנהל ללא שינוי בלחצים ורק תקח יותר זמן. יותר זמן משמעו בספיקה מופחתת. הדבר אפשרי אך ורק עם במשטר הזרימה הנוכחי הקו מושבת חצי שנה ומעלה.  העלאת עומס העבודה על הקו בשל ההסכם תגרור הפעלת לחצים להגדלת הספיקה. 

לסיכום

• אנו דוחים את הגישה לפיה התקן מאפשר לעבוד כרגיל וללא שינוי מהותי במצב של איכול דופן הצינור בשיעור של  עד 80%, כאשר דופן הצינור עומד במאמצי הלחץ הפנימי כאשר מעובי הדופן המקורי נותרו 20% בלבד.
• עפ"י התקן הקובע יש לחשב את ה- Safe pressure לפי הנוסחאות שבתקן ASME B31G לכל אירוע של איכול הדופן בתחום  20-80% , משמע לכל פגם ופגם בתחום הזה. אין לנו סימוכין שתהליך זה קוים והתחשיבים אכן בוצעו.
• לענ"ד הפעלת הצינור במצבו הנוכחי מסוכנת לסביבה ולטבע וגם נוגדת את שיקול הדעת ההנדסי הנכון בתנאי הטבע וסביבת הצינור. קל וחומר כאשר תוכפל/תוגדל הספיקה.
• כך גם באשר לתכנית בדיקת הקו כל חמש שנים בגולם חכם, שאין בה אסמכתא לתקינות מכנית או תפעולית. דוחות לא מונעים קורוזיה, כך גם תכניות עבודה מפורטות. רק קיום דרישות התקן הקובע מהוות אסמכתא שניתן להסתפק בה.
• אנו מבקשים שקיפות ובנתונים ושיתוף במעשים. הסתרת נתונים ותוכניות, אך גורמת לחצאי אמיתות ומחשבות מיותרות על קונספירציות. אנו מבקשים גישה לנתונים ומענה ענייני לשאלות ענייניות.
• יש לשקול מהפך באופן תפעול הצינור, ואפילו הנחת צינור חדש במקביל לצינור הקיים כדי להחליף ביניהם טרם תתרחש תקלה שאיש אינו מבקש. אנו סבורים שהשקעה בשיפור ומניעת סיכונים תמנע צרות, עלויות וחקירות ותרחישים שראוי להימנע מהם.
• לענ"ד יש להזמין ביקורת חיצונית בלתי תלויה להערכת מצבו ועתידו של הצינור, מאת מומחה בעל שם בתחום, או חברה מנוסה בתחום שינוע נפט וצנרת נפט. בנושא כבד כל כך של פיקוח אין להסתמך בצוות מינימלי של המשרד להגנת הסביבה שאינו יכול להקיף נושא הדורש אקספרטיזות מקצועיות בתחומים רבים ולשלב בין כל אלה.

[1]  ASME B31.4,א

הדו"ח נכתב בשיתוף ד"ר יובל ארבל, עמותת צלול