קצא"א נגד המשרד להגנת הסביבה: רק לנו מותר לקבוע את כמות הנפט

חברת קצא"א הגישה ב-10 בפברואר 2022 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד. בעתירה ביקשה קצא"א מבית המשפט לבטל את החלטת המשרד שלא לדון בתוכנית החירום המפעלית של החברה, וזאת כדי שתוכל להגדיל את כמויות הנפט אותן היא משנעת דרך מפרץ אילת, ולממש בכך את הסכם RED-MED להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם.

בעתירה טענה קצא"א שפתוחה בפניה הדרך לממש בפועל את ההסכם. זאת, למרות מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד, וזאת בהסתמך על היתרים שונים שקיבלה לאורך השנים.

יצויין, שלדעת המשרד להגנת הסביבה מפרץ אילת ושונית האלמוגים הייחודית שבו הם ערכי טבע רגישים ברמה עולמית, וכך גם החופים והים וכי מתוקף אחריותו לסביבה ולערכיה, ומתוקף סמכותו, החליט לאמץ מדיניות "תוספת אפס סיכון", המבוססת על עבודה מקצועית רחבה ומנומקת. בדיון בבית המשפט אמרו נציגי פרקליטות המדינה שלא יתערבו בעמדת המשרד, וכי את התשובה המשפטית לעתירה יגבשו לאחר שיקבלו אותה. עוד אמרו יעמדו על כך שישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר נפט מזהם בעידן של משבר אקלים.

רישיון העסק של קצא"א באילת קובע שהיא אינה יכולה לקלוט יותר משני מיליון טון נפט בשנה. באוקטובר 2021 הודיעה  מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, שלא תדון בתוכנית חירום מפעלית חדשה לטיפול בזיהום ים בשמן של קצא"א, וזאת לאור מדיניות של "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, שבבסיסה ההחלטה שלא להגדיל את  שינוע הנפט ואת הסיכונים לשפך נפט בסביבה האקולוגית הרגישה. רק לאחרונה, לאחר שהגישו ארגוני הסביבה עתירה לבג"ץ בנוגע להסכם השנוי במחלוקת לשינוע הנפט, הודיעה המדינה שלא תתערב בהחלטת המשרד להגנת הסביבה להגביל את פעילות קצא"א.

כלי נגישות