הסכם קצא"א – דו"ח מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

מתוך הדוח: "

על פי עמדת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שנשלחה אל מנכ"לית המשרד ואל השרה
להגנת הסביבה בספטמבר 2021 ,הגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת, בהיקף של
עד כדי פי 35 מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת )דהיינו השנים -2020
2010 ,כפי שעלה מגרף 1 שלעיל(, כרוכה בסיכון עצום לסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת.
כמו כן נמצאים בסיכון מקטעי סביבה יבשתית רגישה לאורך תוואי הצנרת וסביבת מתקני
29 קצא"א, וכן בריאות ובטיחות הציבור באילת ובאשקלון.
בקו אחד עם עמדת המשרד להגנת הסביבה שהוצגה באופן עקבי מאז חתימת הסכם ההבנות
בשנת 2020 ,צוין בנייר עמדה של רשות הטבע והגנים הלאומיים )להלן: רט"ג(, גוף ממשלתי
הכפוף למשרד להגנת הסביבה, כי תקלה בתהליכי השינוע וההזרמה, במפרץ אילת, בצינורות
הנפט או בנמל אשקלון, עלולה לגרום לאסון אקולוגי גדול שתוצאותיו יהיו בלתי הפיכות. המסמך,
שצורף כנספח לתביעה שהוגשה נגד חברת קצא"א וממשלת ישראל על ידי ארגוני סביבה במאי

בג"צ )21/3072 )למתן צו על תנאי וצו ביניים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א, החלטה, 2 בנובמבר 25
.2011
שם. 29
הסכם קצא"א- Red-Med :רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם | 9
www.knesset.gov.il/mmm והמידע המחקר מרכז – הכנסת
2021 ,מצביע על הסכנות הכרוכות בשינוע הנפט בדגש על הפגיעה במערכות האקולוגיות
במפרץ אילת, בתרחיש של פריצה בצנרת הנפט היבשתית ובתקלה בנמל אשקלון. כמו כן, נדונה
במסמך סוגיית הסבירות להתממשות של תרחישים אלו בהינתן הגדלה משמעותית של כמויות
30 הנפט המיועדות לשינוע בעקבות הסכמי Red-Med ככל שיאושרו.
1.1.3 שינוע יבשתי- קו הולכת הנפט

כלי נגישות