התנועה בנמל קצא"א גברה משמעותית בהשוואה לעשור הקודם ■ רבות מהמכליות משנעות נפט שעובר דרך ישראל בדרכו למזרח הרחוק ■ במשרד ראש הממשלה ידונו בהרחבת הפעילות עוד יותר ■ במשרד להגנת הסביבה אומרים כי תחנת הפיקוח במצב "קריטי" ופעילים מתריעים: "אסון הוא עניין של זמן" (ירדן מיכאלי, צפריר רינת ואבי שרף) 3 ביולי 2023
מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל קצא"א באילת זינק בחדות בשנתיים האחרונות — כך על פי ניתוח נתונים גלויים, מעקב פעילי סביבה ורישום במסמכי הכנסת. מספר מכליות הנפט, שחלקן מגיעות לאורך של כשלושה מגרשי כדורגל, היה בשנים 2021 ו–2022 גדול פי חמישה מהממוצע בעשור שקדם לשנים אלו. קצב בואן של המכליות גבר עוד יותר בשנת 2023, ועתה נמצאת חברת קצא"א בגבול הפעילות המותר לה באילת על פי רישיון החזקת החומרים המסוכנים שלה. המשמעות של הגידול בתנועת המכליות היא עלייה דרמטית בכמות הנפט העוברת דרך מפרץ אילת, וכפועל יוצא מכך גידול של הסיכון הנשקף למפרץ ולכלכלת העיר במקרה של תאונה חמורה. חברת קצא"א לוחצת להגדיל עוד יותר את כמות הנפט המותרת לה לשנע, כחלק מניסיון לממש הסכם שעליו חתמה עם חברה מאיחוד האמירויות, ודיון בנושא צפוי להתקיים במשרד ראש הממשלה. בדיקת "הארץ" מראה כי 12 מכליות הנפט שעגנו בשנה האחרונה באילת הגיעו ריקות, טענו סחורה באילת והמשיכו ברובן לסין.
על רקע זה היה אמור להתקיים היום דיון בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי והמטה לביטחון לאומי (מל"ל). משרדי האנרגיה והאוצר תומכים בהרחבת פעילותה של קצא"א, ועל פי הערכות, בדיון שנדחה בינתיים למועד עתידי, יופעלו על המשרד להגנת הסביבה לחצים להגדיל את הרישיון ליותר מפי שניים מהכמות המותרת כיום. המשמעות של המהלך תהיה הגדלת הסיכון למפרץ, למערכת האקולוגית ולכלכלת העיר, הנשענת על תיירות. הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, שורה ארוכה של מדענים ומדעניות, כמו גם פעילי סביבה, מתנגדים כולם בתוקף למהלך. בנוסף, קיים קונצנזוס מדעי כי יש להפסיק במהירות האפשרית את השימוש בגז, נפט ופחם כדי לבלום את משבר האקלים.
חברת קצא"א טוענת כי המדיניות הנוכחית המגבילה את הרחבת פעילותה "תוביל בוודאות לפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל", וכי חלק מהנפט המגיע במסגרת ההסכם עם איחוד האמירויות עשוי לשמש גם את המשק המקומי. לדבריה, הרישיון במתכונתו הנוכחית "מעמיד בספק את יכולתה לספק נפט גולמי לבתי הזיקוק בחיפה ואשדוד ויכולת זו עלולה להיפגע בתוך חודשים". עם זאת, הנפט שעבר בשנה החולפת בנמל באילת אינו משמש את ישראל אלא נשלח למזרח הרחוק. "הארץ" ביקש מקצא"א להבהיר כיצד הגבלה של שינוע נפט החוצה מישראל משפיעה על משק האנרגיה המקומי, אך החברה לא מסרה פרטים בנושא.
בדיקה ברישומי תנועת ספינות גלויים מלמדת כי רבות מהספינות שמגיעות לנמל קצא"א פורקות את הנפט שהן מטעינות באילת בנמלים בסין ובטייוואן. מתוך שבע מכליות נפט שביקרו בישראל ב–2023, לפחות חמש פרקו את הסחורה שלהן בסין. לפי פעילי סביבה העוקבים אחר תנועת מכליות, כל המכליות שהגיעו מתחילת 2022 הגיעו ריקות וטענו נפט שהמשיך מישראל למדינות אחרות. על העלייה במספר המכליות העוגנות בנמל קצא"א באילת דיווח לראשונה דרור גורני באתר העיתונות העצמאית שקוף.
לאחר חתימת ההסכם בשלהי 2020 בחנו אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה את משמעויותיו, והשרה להגנת הסביבה דאז, תמר זנדברג, הודיעה על מדיניות של "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, כלומר קבעה כי רישיון הפעילות של קצא"א באילת לא יורחב. אנשי המשרד להגנת הסביבה עדיין מחזיקים בעמדה זו, שבה תומכת כיום גם השרה עידית סילמן.
המשמעות בפועל היא שימור הגבלת כמות הנפט שמותר לקצא"א לשנע דרך אילת לשני מיליון טונות בשנה. קצא"א ערערה על ההחלטה בבית המשפט, אבל עד עתה היא נותרה ללא שינוי. בעקבות הוויכוח בין המשרד להגנת הסביבה וקצא"א הוקמה ועדה ממשלתית המוקדשת לנושא, ובחודשים האחרונים מפעילה קצא"א לחץ על הוועדה כדי שתקבל את עמדתה.
המשרד להגנת הסביבה הוא שחקן מפתח בנושא משום שהפיקוח על תנועת המכליות מופקד בידי התחנה למניעת זיהום של המשרד באילת. בעוד שמספר המכליות המגיעות לאילת הולך וגובר וקצא"א דוחפת להרחבת הפעילות, במשרד להגנת הסביבה מתריעים כי תחנת הפיקוח סובלת ממחסור חמור בתקנים ובציוד ומגדירים את המצב "קריטי". כוח האדם המצומצם בתחנה מגויס כולו לפיקוח על כל מכלית שמגיעה, וכל מחסור של עובד בשל סיבות שונות צפוי לפגוע ביכולות הפיקוח. בנוסף, אנשי המשרד מתריעים כי בשל מחסור בציוד יהיה קשה לטפל אפילו בזיהום בהיקף קטן, שעדיין יכול לגרום נזק משמעותי.
אזהרות אלו רלוונטיות במיוחד לאור זיהום הזפת שפגע בחופי הים התיכון לפני כשנתיים — אירוע שנגרם בעקבות דליפה ממכלית נפט בים התיכון, שהדגיש את חוסר מוכנותה של ישראל לדליפות נפט משמעותיות. בעקבות אותו אירוע הוקמה ועדה ממשלתית שהמליצה כי משרד האוצר יפעל לתגבר את התקנים ביחידה להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. אולם, מאז לא השתנה מצב היחידה בכל הקשור בכוח אדם ובציוד. באוצר טוענים כי למשרד להגנת הסביבה ניתן סיוע, אך תגובה קבועה זו עומדת בסתירה לדברי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. גם מבקר המדינה ציין לאחרונה כי על אף שמשימותיו של המשרד להגנת הסביבה התרבו באופן ניכר לאורך השנים, מספר התקנים העומדים לרשותו נותר פחות או יותר זהה.
לחברת קצא"א יש היסטוריה של תאונות, והיא אחראית לשניים מהאסונות הסביבתיים החמורים בהיסטוריה של ישראל (דליפת הדלק בנחל צין ב–2011, ודליפת הנפט הנרחבת בשמורת עברונה שבדרום הערבה), לצד שורה ארוכה של דליפות קטנות יותר. חרף זאת, עונשים שהוטלו על החברה בעקבות אירועים אלו היו זניחים ביחס להיקף פעילותה, והחיסיון המוטל על פעילות החברה מקשה על הפיקוח עליה.